Piknik was founded by Oğul Can Öztunç & Atıl Aggündüz in 2016 and grow with Melodi Gülbaba and Burçe Gökhun joining the team.
Piknik aspires to redefine the visual and spatial language for 21st century by performing acrobatics between boundaries of art, architecture and graphic fields, as a practice feeds itself from contemporary Creative Mechanics.
Piknik is Electric Blue.
פיקניק הוקמה בשנת 2016 על ידי הויול קאן אוזטונק ואטיל אוגונדוז ובשנתיים האחרונות התרחבו כשאליהם הצטרפו מלודי גולבה ובורץ' גוהן. (Oğul Can Öztunç, Atıl Aggündüz, Melodi Gülbaba, Burçe Gökhun)
כפרויקט מתמשך, רישום פרפורמטיבי מתכוון להפגיש את המעשה הפרפורמטיבי של רישום וסיפור חזותי על מנת ליצור טרנספורמציה מרחבית ומטרתו לדון בפוטנציאל הסיפורי שלו על ידי משיכה ישירה אל האלמנטים של החלל; קירות, חלונות, רצפות, תקרה, רהיטים וחפצים.
פרויקט הרישום הפרפורמטיבי מתקיים באירועים ותערוכות שונות ברחבי העולם, בשאיפה לעורר דיון מרחביבי הממיס את הגבול בין עיצוב לאמנות. בתהליך, חברי פיקניק מחפשים את גבולות הביצוע הגופני והמנטלי תוך שימוש באקט הפרפורמטיבי של רישום ככלי לבירור הקשר בין המרחב לסיפור חזותי.
המהדורה הרביעית של הפרויקט: 'סלון פיקניק' התקיימה בשבוע העיצוב ירושלים 2022 בבית הנסן. ביצירה זו, Piknik Works התנסה באופן ספציפי במערך חדר ארוחת ערב שהצוות עיצב וצבע הכל בצבע לבן בתחילת העבודה. האמנים התחילו מאפס, ומילאו את השולחן וסביבתו בסיפורים, הצהרות, שאלות וציורים לאורך כל התהליך בן שבעת הימים.
. התוכן של עבודה זו שיחק עם הנושא הכללי של שבוע העיצוב: 'עכשיו' וצמח באופן ספונטני לחלוטין, תוך קבלת אינטואיציה והשראה מהיות האדם בתרבות המאה ה-21, בחיי היומיום, שיחות עם מבקרים וגם תרומות של אמנים-מעצבים אחרים שהציגו באירוע. מכיוון שמדובר בפרויקט מבוסס זמן, כל התהליך מתועד להצגה לצד העבודה. לאחר תהליך שבעת הימים, החליטו ב-Piknik Team להשאיר את היצירה בישראל ולהציג אותה בתל אביב שכן היא נטועה בארץ והיא צריכה להישאר כאן.
קשר חזק בין סיפור חזותי ומרחביות היה קיים לאורך כל ההיסטוריה האנושית. מציורי מערות ועד יצירות מופת של נרטיבים ויזואליים במבנים דתיים, לכל תרבות היה רעיון זה כחלק טבעי מהתרבות. בשלב מסוים בהיסטוריה הקרובה, סביב המודרניות, נראה שהקשר הזה נחלש ומתעלמים מהפוטנציאל הסיפורי של מרחבים. ובכן, אנחנו יכולים לראות את הסיבות, אבל אנחנו עדיין רוצים לשאול; למה לא? אנחנו לוקחים את האתגר של התנסות בפוטנציאל הסיפורי הלא ליניארי של החלל, אותו אנו מבצעים בעזרת רישום ומתחשבים בכל אלמנט מרחבי כקנווס. לא נצחי אלא חולף, לא מתוכנן אלא ספונטני, אולי לא קדוש, אבל עם אנרגיה של רגיל.
Piknik SALON
Performative Drawing no.4
As an ongoing project, Performative Drawing intends to bring together the performative act of drawing and visual storytelling in order to animate a transformation in spatiality and aims to discuss storytelling potential of it by directly drawing onto the elements of spaces; walls, windows, floors, ceiling, furniture and objects. Performative Drawing project takes place in different events and exhibitions around the world, aspiring to provoke a speculative argument melting the border between design and art. In the process Piknik Works members seeks the limits of bodily and mental performance using the performative act of drawing as a tool to find out the relationship between the space and visual storytelling.
The fourth edition of the project: 'Piknik Salon' took place in Jerusalem Design Week 2022 in Hansen House. In this piece, Piknik Works specifically experimented with a dinner room setup which the team designed and painted everything with white color in the beginning of the work. Co-founders Oğul Öztunç and Atıl Aggündüz started from scratch, filling up the table and its surroundings with stories, statements, questions and drawings throughout the seven-day process. The content of this work played with the general theme of Design Week: 'Now' and grow out completely spontaneous, taking intuition and inspiration from being human in 21st century culture, everyday life, conversations with visitors and also contributions of other artists-designers exhibiting in the event. As this is a time-based project, all the process is documented for exhibiting alongside the work. After the seven days process, Piknik Team decided to keep the work in Israel and exhibit it in Tel Aviv as it is rooted in this country and it should stay here.
A strong relationship between visual storytelling and spatiality existed throughout human history. From cave paintings to
masterpieces of visual narratives in religious buildings, every culture had this notion as a natural part of culture. At some point in near history, around modernity, this relationship seems to be weakened and storytelling potential of spaces are disregarded. Well, we can see the reasons, but we still want to ask; why not? Taking the challenge of experimenting with the non-linear narrative potential of space, we perform with drawing: seeing every spatial element as our canvas. Not eternal but ephemeral, not planned but spontaneous, maybe not holy, but with the energy of
